מקור ראשוני למקצועות המח”ר

הֱצִיקַתְנִי תְשׁוּקָתִי לְאֵל חָי לְשַׁחֵר אֶת מְקוֹם כִּסְאוֹת מְשִׁיחָי עֲדֵי כִּי לֹא נְטָשְׁתְנִי לְנַשֵּׁק בְּנֵי בֵיתִי וְאֶת-רֵעַי וְאֶחָי וְלֹא אֶבְכֶּה עֲלֵי פַרְדֵּס נְטַעְתִּיו וְהִשְׁקִיתִיו וְהִצְלִיחוּ צְמָחָי וְלֹא אֶזְכֹּר יְהוּדָה וַעְזַרְאֵל שְׁנֵי פִרְחֵי יְקָר מִבְחַר פְּרָחָי…

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת. וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי: אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים – הֵיכָן נְעוּרָי? וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה: נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה…

ביום שלישי, 24.8.1897, הרצל כבר היה בדרכו לציריך, משם נסע לבזל. ביומנו הוא תיאר את התככים והיריבויות הקטנות שהן מנת חלקה של כל תנועה. הרצל, שדאג פן האיבה בין עסקנים קטנים תמנע את הגשמתו של…

כְּאֵבִי רַב וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה / וְכֹחִי סָר וְעַצְמוּתִי חֲלוּשָה, וְאֵין מִבְרָח וְאֵין מָנוֹס לְנַפְשִׁי, / וְאֵין מָקוֹם תְּהִי לִי בוֹ נְפִישָׁה. שְׁלֹשָה אֻסְּפוּ עָלַי לְכַלּוֹת / שְׁאֵר גּוּפִי וְרוּחִי הָאֲנוּשָׁה: גְּדָל עָווֹן וְרֹב מַכְאוֹב וּפֵרוּד…

יְעִירוּנִי בְשִׁמְךָ רַעֲיוֹנָי וְיָשִימוּ חֲסָדֶיךָ לְפָנָי הֱבִינוּנִי דְבַר נֶפֶש יְצַרְתָּהּ קְשׁוּרָה בִי וְהִיא נִפְלָאת בְּעֵינָי וְלִבִּי רָאֲךָ וַיַּאֲמֵן בָּךְ כְּאִלּוּ מָעֳמָד הָיָה בְּסִינָי דְּרַשְתִּיךָ בְחֶזְיוֹנַי וְעָבַר כְּבוֹדְךָ בִּי וְיָרַד בַּעֲנָנָי הֱקִימוּנִי שְׂעִפַּי מִיְּצוּעַי לְבָרֵךְ שֵׁם…