“לשווא נבקש ברגע הזה הגדרה, שהיא הולמת את המעשה שנעשה אתמול בירושלים. שום
הגדרה, שום דבר גינוי, שום ביטוי הזדעזעות לא ימסרו אף מעט מרגש הזוועה הממלא את
הלב… עם גילוי שמות אלה שנרצחו – עובדים שישבו ליד שולחנות עבודתם, ומבקרים שבאו
למשרדי הממשלה לרגל ענייניהם הציבוריים או הפרטיים. גם בפרשת הזוועות, שזעזעו את
הארץ הזאת בשנים האחרונות ומאורעות הדמים בעבר, תתפוס הטרגדיה הזאת “מקום
אי-כבוד” משווע”.

עיתון הארץ יולי 1946
מתוך בחינה בהיסטוריה