המפסידים הגדולים מן המלחמה היו הפלסטינים. בסיומה היו כ-700 אלף פלסטינים שגלו ממולדתם. היציאה של הפלסטינית מהשטחים שנועדו למדינה היהודית ביטאה
בשלב הראשון את התמוטטות מערכות השלטון בחברה הפלסטינית ואת האנרכיה שהשתלטה עליה. בשלב השני, לאחר פלישת צבאות ערב, רבו המקרים שבהם פינה צה”ל
את האוכלוסייה הערבית או גירש אותה והרס את כפריה, כדי למנוע את חזרתה. המלחמה הייתה לחיים או למוות.
הבריחה של הפלסטינים בשלב הראשון של המלחמה הותירה את הישראלים נדהמים ונפעמים, הם לא הבינו את התופעה: אוכלוסייה שלמה קמה ועזבה את מקום מחייתה,
מותירה אחריה ערי רפאים.
המסקנה הייתה שמדינת ישראל אינה יכולה להתיר לערבים לחזור לבתיהם: הבריחה הייתה לפליטות.
(מעובד על פי א’ שפירא, ככל עם ועם – ישראל 1881-2000 ,מרכז זלמן שזר, תשע”ד, עמ’ 164-163)