רעיון הלאומיות חינך את כל העמים להכרת ערך עצמם, לימד את העמים לראות את תכונותיהם המיוחדות, ונטע בלבם את הרצון העז לעמוד ברשות עצמם. רעיון הלאומיות היה חייב להשאיר עקבות גם ביהודים המשכילים, שלא יכלו להתעלם ממנו.
הוא הדריכם לחזור ולראות את היהודים כעם מיוחד ולדרוש לעצמם עתיד כשאר העמים. הכרה זו קיבלה חיזוק על ידי עמדת העמים שפלטו את היהודים מקרבם בתור יסוד זר, וללא אדיבות ובלי חמלה הבליטו את ההבדלים, האמתיים או המדומים, שבינם לבין היהודים”
(מעובד ע”פ מ’ נורדאו, כתבים נבחרים, מצפה, תרפ”ט, עמ’ 169)