ממשלת הוד רוממותו הקדישה תשומת לב רצינית וממושכת לכל בעיית העדה היהודית, שהתעוררה עקב הרדיפות שרדפו אותה הנאצים בגרמניה. הבעיה היהודית היא בעיה אנושית גדולה. אין אנו יכולים להשלים עם ההשקפה שיש לגרש את היהודים מאירופה בלי להניח להם לשוב ולחיות במדינות אלה ללא אפליה, ולתרום מכוח יכולתם ומכישרונם לקימום אירופה ולשגשוגה. זה מקרוב נתבענו לאפשר עלייה לפלשתינה (ארץ–ישראל) בהיקף נרחב. בעוד אשר פלשתינה עשויה לתרום את תרומתה לעניין, אין בה כשהיא לעצמה להקיף את הבעיה כולה. בעיית פלשתינה היא בעיה קשה מאוד מבחינה בין–לאומית. על ממשלת הוד רוממותו הוטל חיוב כפול, כלפי היהודים מזה וכלפי הערבים מזה. מאז ניתן המנדט אי–אפשר היה למצוא מצע משותף לערבים וליהודים.

(מעובד על פי ש’ קולת (עורכת), הרעיון הציוני והקמת מדינת ישראל, הוצאת ת”ל, עמ’ 243)