ההתנגשויות שהתחוללו למחרת כ”ט בנובמבר 1947 והביאו לתחילתה של המלחמה בין שתי הקהילות הלאומיות בארץ, היו פרי יוזמה ערבית: ההמון הערבי השתולל במרכז
המסחרי החדש בירושלים, שרף ובזז חנויות של יהודים.
חולשת התגובה של ההגנה לא בישרה טובות בנוגע להתפתחות המערכה. עד מהרה היו הדרכים בכל רחבי הארץ בחזקת סכנה. הכביש היחיד שקישר בין ישובים יהודיים ולא עבר
ביישובים ערביים היה הכביש בין תל אביב לחיפה. על יישובים מבודדים הוטל מצור. את הדרך לירושלים חסמו הכוחות הלא סדירים של הפלסטינים. בחודש הראשון נפלו כ-250
יהודים, מחצית מכלל הקרבנות היהודים בשלוש שנות המרד הערבי (1939-1936″.)
)מעובד על פי א’ שפירא, ככל עם ועם – ישראל 1881-2000 ,מרכז זלמן שזר, עמ’ 148)