חוששני כי מאז המאורעות של שבת, 29 ביוני, נשתנה המצב מיסודו. אין ספק שניתק משהו ביחסים שבין יהודים ובריטים בארץ ישראל, ואני, כמאמין מושבע ביחסים אלה, וכחסיד שלהם, נאלץ להודות כי מה שנהרס הוא כה עמוק, כה חיוני ובעל משמעות מוסרית כה רבה, עד שאין להשיבו על כנו בתוכניות, בהחלטות ובמלים אדיבות. הדבר היחיד, לדעתי, הוא לשוב אל הדו”ח של פיל, שהודה כי הבריטים אינם יכולים לשלוט ביהודים, וכי הדרך היחידה לכינון יחסים תקינים בין שני העמים היא לחלק את ארץ ישראל ולהקים מדינה יהודית עצמאית שתעמוד בקשרי אמנה עם בריטניה הגדולה. מה שהיה נכון ב- 1937 נכון פי כמה וכמה כיום, וזו הדרך היחידה שבה אפשר עדיין להציל את המצב. אינני מתעלם מן הקשיים – אך הם פעוטים בהשוואה לקשיים שבהחזקת היישוב תחת ממשל בריטי. אחרי החלוקה, ייתכן שיהיה סיכוי לפתח מחדש יחסים טובים. שום דבר אחר לא יוכל לטהר את האווירה כעת. מה שקרה בארץ ישראל נצרב באש בלב כל גבר, אישה וילד ביישוב.