אנחנו עומדים על סף הגשמת התקווה של מאות על מאות שנים. זוהי הזדמנות בלתי חוזרת. ניתן את הדין בפני ההיסטוריה היהודית אם נסכים לדחייה כלשהי בלי שיהא לנו הביטחון כי
הדבר קום יקום לאחר הדחייה. קצב הפינוי של שלטון המנדט בארץ – הן משטחי שליטה והן מתחומי אחריות אחרים של הבריטים – הולך וגובר. אם נסכים לדחייה, יתבטלו כל ההכנות
שעשינו לקבלת השליטה לידינו. כל מנהיגות שתנסה לשבור את התנופה ותסכים לדחייה – תסולק.
אנו נדרשים להסכים לדבר שאין לו זכר בהחלטת עצרת האו”ם. פירושו של דבר, אנו מתבקשים לנתק את עצמנו מאותה החלטה. לגבי העלייה (וההתיישבות), אנו ניאלץ לקבל את
המשך המגבלות הקיימות. גם החקיקה לא תהיה ברשותנו.
