בגרמניה הנאצית האמנות הייתה “אמנות מגויסת” שנועדה לשרת את מטרות השלטון. מעצבי האמנות הנאצית שכונתה “אמנות פולקית” (אמנות העם) קבעו כי האמנות האידיאלית צריכה לטפל בחברה ולא בפרט, בטוהר הגזע ולא בעירוב הגזעים. הנושא המרכזי בה הוא הגזע הארי, ולכן נפוץ תיאור של הגוף האנושי בעירום. האמנות הנאצית מתגייסת ליצירת אשליה של אופטימיות ומתארת את בני העם הגרמני “בריאים יותר, ועם זאת בעלי כוח ויופי”, כדברי היטלר. לכן יש בה הרבה תיאורים כוזבים של ההרמוניה הארית, שבה האיכר עובד הכפיים נעזר ברעייתו, המעמידה שורה של צאצאים בריאים וזהובי שיער ובכך מסייעת לשמירה על טוהר הגזע. האמנות הנאצית נועדה גם להגדיל  את הלגיטימציה של ההנהגה הנאצית. התמונות מתארות את הפיהרר הגרמני כשליט כל-יכול, לבוש בשריון וברומח ומיישר מבטו קדימה. היא עמוסה גם בסמלי הנאציזם: צלב קרס, נשר ומדים. האמנות הנאצית אינה מותירה מקום לפרשנות של המתבונן. המסרים בתמונות ברורים, פשוטים וניתנים להבנה על ידי הצופה. היא נועדה לספק המחשה לאידיאולוגיה הנאצית ומכאן נגזרו תכניה ומטרותיה… (דנה אריאלי-הורוביץ, אמנות ורודנות, אוונגרד ואמנות מגויסת במשטרים טוטליטריים (אוניברסיטת    תל-אביב, 2008), עמ’  256-270)

• מי כתב את המסמך? | על מה המסמך מדבר?
• שאלות פתוחות נוספות:

  סכמו את המסך