ב-15 בפברואר 1947 הפתיע בווין [שר החוץ הבריטי] את כל הצדדים בהכריזו כי ממשלתו החליטה להעביר את ההכרעה על גורל ארץ ישראל לידי האו”ם. המניעים למפנה זה היו מגוונים, ונבעו משורת אכזבות מעמדֹות כל הצדדים המעורבים, שהחמורה שבהן הייתה עמדת ארצות הברית.  היו עוד סיבות שהביאו את ממשלת בריטניה לסיים את המנדט: הממשל הבריטי חש שאינו שולט עוד במהלך המאורעות בארץ ישראל, לנוכח ריבוי ההתנגשויות האלימות והקורבנות הרבים בחיי אדם; האופוזיציה [בבריטניה] וכן חלק מדעת הקהל והעיתונות, תקפו בחריפות את הממשלה; הסכסוך עם ארצות הברית בשאלת ארץ ישראל השפיע לרעה על יחסי הידידות ביניהן בתקופה שבריטניה המותשת ממלחמת העולם השנייה הייתה זקוקה לסיוע אמריקני גדול.
(מעובד על פי מ’ נאור וד’ גלעדי, ארץ ישראל במאה העשרים מיישוב למדינה 1950-1900 ,משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990 ,עמ’ 355-354)