לא לחינם נאמר, שהכלכלה היהודית היא ‘כלכלה שבאוויר’ וחיי היהודי ‘חיי אוויר’ הם. ומשמעותו של ביטוי זה היא, שהעבודה היהודית תלושה מן הקרקע, מן הטבע. …העבודה עצמה שתי צורות לה: עבודת כפיים [גופנית] ועבודת מוח [רוחנית]. עובדה ידועה היא, כי בין ענפי הפרנסה היהודית תופסת העבודה הרוחנית מקום רחב הרבה יותר מאשר אצל שאר עמים…
שואף עמנו בכל כוחותיו לשנות את עבודתו ופרנסתו להיותן פרודוקטיביות [יצרניות] וטבעיות. אולם סביבת הגלות היא צרה מדי ולא נוחה לשינוי מבנה יסודי זה… אין כל ספק שהעבודה היהודית במושבות ישראל החדשות היא עוד יותר פרודוקטיבית [יצרנית] מאשר בארצות הברית של אמריקה”.
(מתוך בורוכוב, ההתפתחות הכלכלית של העם היהודי, 1916 ,עמ’ 2011-206 וגם מתוך בורוכוב, כתבים נבחרים, א, ת”א, תש”ד, עמ’ 207.)